|
ערכים חינוכיים דרך משחק
משחק היא פעילות הרווחת לא רק אצל בני האדם, אלא גם אצל בעלי חיים, ולא רק אצל צעירים - אלא בכל הגילאים. מילון אבן שושן מסביר כי משחק הוא "שעשוע, התעסקות בדבר משעשע ומהנה", אולם בגילאים צעירים - למשחק חשיבות עצומה בכל הנוגע להטמעת ערכים חינוכיים.
תינוקות מתרגלים תוך כדי משחק תנועה, קואורדינציה, שיווי משקל, תפיסת עומק וצורה. בנוסף, מפתח המשחק את היצירתיות, מגרה את הדמיון, מהווה בסיס להנחת גבולות ולמידת חוקים, מסייע בהבניית קשב, מאתגר ומעודד להישגיות.
צעצועים על גלגלים, למשל, יכולים לא רק לתרום להתפתחות המוטורית – אלא גם ללמד אותו את חוקי הפיזיקה הבסיסית, שהרי הסעתם, גרירתם או משיכתם מצריכה מהילד הפעלת כוח מסוים בכיוון מסוים ובלחץ מסוים. קוביות משחק מפתחות את המוטוריקה העדינה ואת תפיסת העומק והצורה – אולם גם מניחות יסוד לחוקיות (אם תניח את הקובייה הזו על זו ומעליה את זו – יצא מגדל!), מקנות סבלנות (פעולה פזיזה מדי עשויה לגרום למגדל לקרוס), וכמובן - מצריכות לא מעט דמיון, שהוא התבלין שיהפוך את תל הקוביות לארמון מלכותי קסום או לטירה מבוצרת. עגלת בובה או עריסה לבובה, המאפשרת לקטנטנים לשחק ב'להיות גדולים' מעניקה להם, תוך כדי המשחק, ערכים כמו התחשבות בזולת ואמפתיה. משחק במכוניות צעצוע יכול להקנות לעוללים כללי זהירות התנהגות נכונה בדרכים: עכשיו האוטו הזה יעצור כי הולך הרגל רוצה לעבור, צריך להיזהר שהמכוניות לא יתנגשו זו בזו, וכו'. משחקי תפקידים, כמו משחק בתיאטרון בובות למשל, מגרים את הדמיון והיצירתיות, ומלמדים את הילד להציג סיפור בצורה קוהרנטית ומסודרת. בנוסף, ניתן להשתמש בצעצועים כדי להקנות ערכים של שיתוף פעולה. למשל, לתת לשני ילדים להרכיב ארמון ביחד, לנווט בצוותא בימבה, או להעביר ביחד צעצוע נגרר מצדו האחד של החדר לצדו השני – תוך התנסות בחלוקת תפקידים שווים או במילוי תפקידים שונים ו'חילופי תפקידים' בכל פעם. לסיכום, משחק אינו רק פעילות מהנה, או כזו שמעבירה את הזמן – משחק הוא דרכו של הילד להפנים ולהבין את העולם ואת חוקיו. עבור ההורה – המשחק הוא הזדמנות לטעת בילד את הערכים עליהם הוא רוצה שיגדל, לפיהם יתנהג כמבוגר אחראי בעולם, ובסופו של דבר – בהתאם להם יחנך את ילדיו שלו. |
|
